יום שלישי, 15 בדצמבר 2009

ممحي

"ممحي"

غدا الاثنين، 16.11.2009، يوم التسامح العالمي، ستقوم مجموعة من النشطاء العرب واليهود بحملة لازالة الكتابات العنصرية من جدران مدينتي يافا وتل-ابيب


تتواجد في انحاء المدينتين يافا وتل-ابيب كتابات جدارية (جرافيتي) عنصرية عديدة مثل: "صدق كهانا"، "smash Islamic scum – لتتحطم الحثالة الاسلامية" ، "الموت للعرب"، وهذه الظاهرة تشوه مظهر المدينة وتغذّي الكراهية والعنصرية الموجودة في المجتمع الاسرائيلي. هذه الظاهرة منتشرة ووجودها معلوم لدى البلدية التي تبذل الجهود لمحاربتها, ولكن جزءا من هذه الكتابات العنصرية يبقى على الجدران لمدة طويلة.
نحن, كعرب وكيهود، اعضاء البيت المشترك (كومونا) التابع لحركة صداقة رعوت في يافا والتي تعمل من أجل مجتمع عادل وخالٍ من العنصرية، وجدنا في اطار بحثنا عشرات الكتابات التي تمسّ بمشاعر أوساط معينة في المدينتين. انطلاقا من رفضنا للعيش في بيئة عنصرية وملوثة كهذه سننطلق بيوم التسامح العالمي 16.11 يوم الإثنين في تمام التاسعة صباحا في حملة كبيرة لمحو هذه الكتابات العنصرية.

ستتم فعاليتنا بتمويل البلدية وبالتعاون مع أعضاء البلدية عمر سكسك من "قائمة يافا" و يُؤاف جولدرينج من "مدينة للجميع" الذين ابدوا دعمهم للحملة.


יום שישי, 20 בנובמבר 2009

מוחקים את הגזענות מרחובות העיר ת"א-יפו ביום הסובלנות הבינלאומי (16.11)


ביום הסובלנות הבינלאומי שאירע השבוע, יצאו פעילי 'סדאקה – רעות', שותפות נוער יהודי ערבי, יחד עם עשרות בני נוער , למחוק כתובות גזעניות מרחובות תל אביב יפו. הפעולה התבצעה בסיוע אגף שפ"ע מהעירייה, ובתמיכה של חברי מועצת עיריית תל אביב-יפו עומר סיקסיק מ'רשימת יאפא' ויואב גולדרינג מ'עיר לכולנו'.

ברחבי העיר ישנן עשרות רבות של כתובות גרפיטי, כרזות ומודעות גזעניות: "כהנא צדק", "לא צריך אויבים זרים" ועוד. תופעה זו לא רק מכערת את המרחב הציבורי, אלא גם מלבה את השנאה ואת הגזענות, הנפוצות ממילא בחברה הישראלית. העירייה מודעת לקיומן של הכתובות הגזעניות, אך המלאכה מרובה,וכך רבות מהכתובות שורדות זמן רב.

אנו, ערבים ויהודים, חברי תנועת 'סדאקה - רעות', החיים ופועלים ביפו, מתנגדים לגזענות ורוצים לנקות את העיר ממנה.

פעולה זו מהווה חלק מהפעילות של ארגון 'סדאקה רעות' למיגור הגזענות, ולמען חברה שוויונית וצודקת.

פעולת מחאה נגד הסלקציה בדיזנגוף סנטר והאמירות הגזעניות של המנכ"ל



בתחילת חודש ספטמבר נפגשנו חברי הקומונה עם יוסי לוס מההנהלה של סדאקה-רעות למין הרצאה - סדנא בנושא גזענות בכלל וביפו בפרט. בין הנושאים שעלו היה נושא שעלה לאחרונה בתקשורת של מקרה בו 3 נערות פלסטיניות – אזרחיות ישראל ניסו להיכנס למתחם הסניטר על מנת לראות סרט ולא הורשו מצד המאבטח, בגלל לבושן המסורתי ומראן הערבי. יום למחרת המקרה, הדודה של אותן בחורות באה לסנטר על מנת לעשות אילוסטרציה למקרה יחד עם מצלמות טלוויזיה. בתגובה, מנכ"ל הדיזינגוף סנטר, איתן גולדמן, הזמין אות לשיחה איתו במשרד. בשיחה הוא יצא במס' אמירות גזעניות ופוגעניות כלפי הנערות כגון: "דיזינגוף סנטר הוא הקניון היחידי, היחידי בת"א שנותן לבע"ח להיכנס, לכלבים, לחתולים, לפריקים, להומואים ולסביות, למיעוטים, וכן, תתפלאו, גם לערבים", ו-"הי עמוס, איך קוראים לערביה שמנקה אצלנו את השירותים? היא לבושה בדיוק כמוכן וכל בוקר כשהיא באה לעבוד, היא מבקשת שיבדקו אותה..".
למרות שכולנו יודעים על המדיניות הגזענית של ישראל כלפי הפלסטינים והגזענות היומיומית התמידית מצד אנשים וגופים פרטיים, עדיין הזדעזענו לשמוע על העניין והחלטנו שמקרה כזה לא יכול לעבור ללא תגובה ציבורית כלשהי.
בתור פעולה שתהיה תגובה מהירה לעניין, החלטנו להדפיס פליירים ולחלק אותם ליד הסנטר ולקרוא לחרם צרכנים מצד העוברים ושבים. המטרה הייתה להראות שגזענות היא לא דבר שמקובל ויש לו השלכות, גם כלכליות וגם תדמיתיות.
למחרת חלוקת הפליירים, התקשר גולדמן למנכ"ל "סדאקה – רעות" פאדי שביטה, וביקש להיפגש איתנו ולדון על כל העניין. אנחנו מצידנו הסכמנו ולא קבענו פעילות נוספת נגד ה'סנטר' לבינתיים. הפגישה התקיימה לאחר שבועיים בערך, ובה נפגשו שני נציגים מהקומונה, פאדי שביטה ויוסי לוס עם מנכ"ל ה'סנטר' איתן גולדמן.
בפגישה, אנחנו הצגנו את הדרישות שלנו שהיו לתת הנחיות חדשות ולא גזעניות למאבטחים, לקחת אחריות על האמירה והמקרה ולפרסם איזושהיא התנצלות פומבית-תקשורתית מצידו על כך.
הוא מצידו הכחיש את הציטוט שלו (שאותו כתבנו בפלייר) אבל הסכים לחשוב על מה שביקשנו ואמר שיחזיר לנו תשובה לאחר החגים. מאז, נגמרו החגים, פאדי התקשר אליו מס' פעמים, דיבר עם המזכירה, העוזר של העוזרת וכד', השאיר לו הודעות אבל הוא עדיין לא חזר אלינו.
כרגע, אנחנו בוחנים את צעדינו, בעיקר מכיוון שזו הייתה פעילות ספונטנית, שלא ברור האם ואיך נמשיך אותה.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

من نحن?

حسن مصري – بالاصل من الطيبة، ترعرع في بئر السبع، يبلغ من العمر 21 عاما.

شاب ذو طموح عالية وأفق واسع. أهمّ الأمور لديه هي الصراحة والاستقامة. رغم أنه أمضى فترة طويلة من حياته في المجتمع اليهودي وفي المدارس اليهودية، إلاّ أن دفء البيت وتربية الوالدين عزّزت وطوّرت هويّته وثقافته العربية الفلسطينية.

كجزء من تطّوعه يرافق حسن طلاب من المدرسة الشاملة في يافا ومن مركز عجمي لتطوير الشبيبة ويساهم خلال هذه السنة في مشروع "من الرابح من الإحتلال؟" التابع لتحالف النساء للسلام.

يستغل حسن هذه السنة للعمل ولاتمام تحصيله العلمي وتحسين علاماته في شهادة البجروت لكي يتمكن من المباشرة بالتعليم الجامعي في السنة الدراسية القادمة.

راز بار دافيد بار اون – من جفعات عاده وتبلغ من لعمر 19 عاما

بدلا من الخدمة العسكرية التي رفضتها من دوافع مبدئية، اكتسبت راز تجربة وخبرة في النشاط السياسي في الحقل. يجتمع في شخصيتها الوعي السياسي الحادّ مع روح الفكاهة والنشاط في الحقل مع المتعة.

خلال تطّوعها توجّه راز ورشات إعلام وفيديو لطلاب في مدرسة راموت في بات يام. وتساهم في مشروع "من الرابح من الاحتلال؟" وفي تحالف النساء للسلام وفي جمعية عروس البحر للمرأة العربية في يافا.

إضافة على ذلك تنشط راز في حركة "بروفيل حاداش" وحركة التحرريون ضد الجدار إذ تمضي غالبية أوقات فراغها بحثا عن معارك ونضالات ضد الظلم والقهر ومن أجل العدل والمساواة.

جواد معيكي – من ترشيحا ويبلغ من العمر 19 عاما

يحمل مبادئه القوية واعتزازه بهويته الفلسطينية أينما وجد. انضم لحركة صداقة رعوت وهو طالب يدرس في المدرسة الثانوية واستمر بنشاطه فيها منذ 3 سنوات.

كجزء من تطّوعه يرافق جواد طلاب من المدرسة الشاملة في يافا ومن مركز عجمي لتطوير الشبيبة ويتطّوع في العيادة التابعة لمؤسسة أطباء لحقوق الإنسان في يافا - الأمر الذي يتوافق مع حلمه بأن يصبح طبيبا في المستقبل.

حاليا يدرس جواد جاهدا لتحسين تحصيله بامتحان البسيخومتري.

ميخائيل يتسحاكي – من الخضيرة ويبلغ من العمر 18 عاما.

شارك ميخائيل في نشاطات صداقة رعوت منذ بضع سنوات لإيمانه بضرورة بناء مستقبل يختلف عن واقعنا اليوم، والذي لا تحددّ فيه هويّة الإنسان كيف يتعامل معه الآخرون.

في تطوّعه في صداقة رعوت يقوم ميخائيل بتوجيه مجموعات شبيبة في مدرسة راموت في بات يام من خلال ادوات الرسم والفيديو وبالتطّوع في العيادة التابعة لمؤسسة اطباء لحقوق الانسان في يافا.

هو عازف إيقاع موهوب. يدمج بين التطوّع، الموسيقى والعمل.

صوفي شنير – ابنة يافا البالغة من العمر 18 عاما

طموحة، ذكية، جديّة وحازمة. ملتزمة للعمل من اجل التغيير الاجتماعي وتمدّ يدّ العون لكل من يحتاجها. تضفي على الموجودين معها روحا من المرح والفرح.

كجزء من نشطاتها ترافق صوفي طلاب من المدرسة الشاملة في يافا، وتطوّع في جمعية عروس البحر في يافا وفي مؤسسة امنستي لحقوق الانسان.

بدأت مؤخرا تعليمها في كلية "منشار" للفنون في تل أبيب وتعمل بالمقابل على تحسين تحصيلها العلمي.

لنا روتنبرج – بالاصل من رعنانا، انتقلت عائلتها مؤخرا الى مستوطنة أريئيل، تبلغ من العمر 18 عاما

فنّانة موهوبة في مجال الرسم والتصميم (صورة "البلوج" الرئيسية من تصميمها). لديها رغبة دائمة لتعلّم أمور جديدة، ذات حبّ استطلاع وإنفتاح فكري. تشارك في نشاطات صداقة رعوت منذ 3 سنوات بنت خلالها العديد من الصداقات والعلاقات القوية - الشيء الذي أثّر على مجرى حياتها وعزّز من مثابرتها في البحث عن الشراكة الحقيقية مع الطرف الآخر.

ضمن نشاطاتها في صداقة رعوت تقوم لنا بتوجيه مجموعات شبيبة في مدرسة راموت في بات يام من خلال ادوات الرسم والمسرح وبمرافقة ناشطات مؤسسة "محسوم ووتش" في جولاتهم لتوثيق الحواجز في الضفة الغربية. (انظر المذكرة الالكترونية التالية ايضا)

إبراهيم عبد الدايم – من شعفاط في القدس الشرقيّة ويبلغ من العمر 21 عاما

مصوّر مبتدئ ولكن موهوب. شاب مميّز ومتميّز وفي ذات الوقت محبوب من قبل الجميع. لديه قدرة خارقة على ضبط النفس والتأقلم في أي مكان ومع أي شخص.

ضمن نشاطاته في صداقة رعوت يرافق ابراهيم طلاب يافيين من المدرسة الشاملة ومن مركز العجمي لتطوير الشبيبة، ويتطوّع في جمعية "ذاكرات".

في وقته الحرّ يساهم إبراهيم في مشاريع مختلفة كتصوير فيلم وثائقي عن شعفاط، إجراء مقابلات مصوّرة مع أسرى محرّرين من الاعتقال الإداري، ومشروع بث موسيقى فلسطينية في إذاعة صوت الكامبوس.

ياعيل روزانس - من رمات جان وتبلغ من العمر 18 عاما

سينمائية موهوبة، مناضلة نسويّة فخورة وصاحبة روح فكاهة ودعابة نادرة. تشارك في برامج صداقة رعوت المختلفة منذ 3 سنوات وتطرح الأسئلة الصعبة على ذاتها وعلى الآخرين بمحاولة للوصول للأجوبة الحقيقية.

ضمن نشاطاتها في صداقة رعوت تقوم ياعيل بحتلنة موقع صداقة رعوت في الإنترنت، بتوجيه ورشات رسم وإعلام لطلاب في مدرسة راموت في بات يام وبالتطوّع في جمعية "أساف" وفي حركة "شوفريم شتيكا".

في ذات الوقت تقوم ياعيل بإرشاد مجموعات في مدرسة روجوزين في تل ابيب ضمن جمعية "كاف هازينوك".

دينا عازم – من الطيبة وتبلغ من العمر 18 عاما

تبنّت منذ الصغّر الأيديولوجية الشيوعية كمبدأ وكبوصلة في الحياة ونشطت في حركة الشبيبة الشيوعية في الطيبة. تتحدّث ببلاغة 5 لغات.

ضمن نشاطاتها في صداقة رعوت ترافق دينا طلاّب يافيين من المدرسة الشاملة ومن مركز العجمي لتطوير الشبيبة، وتتطوّع في "التلفزيون الإجتماعي".

إضافة لذلك تشغل دينا منصب "المراسلة المركزية" في الكومونا إذ أنها المسؤولة الرئيسية عن توثيق الفعاّليات وتحرير "البلوج".

מי אנחנו?


חסן מסרי - בן 21, מתגורר בבאר שבע, במקור מטייבה
חסן הוא בחור עם שאיפות גבוהות וראש גדול, שנותן חשיבות גבוהה לכנות ויושרה.
השנה חסן מתנדב במסגרת פרוייקט "מי מרוויח מהכיבוש?" של קואליציית נשים לשלום.
בנוסף להתנדבות, חסן מעביר חונכויות אישיות בבית ספר מקיף י"ב ביפו וסדנאות במרכז לקידום נוער בעג'מי. כמו כן, חסן משלב בין הפעילות בקומונה להשלמת בגרויות ועבודה .


רז בר דוד ורון - בת 19 מגבעת עדה
רז היא אקטיביסטית ותיקה וסרבנית מצפון שתמיד יודעת איך לשלב בין פעילות פוליטית להנאה, ובין מודעות גבוהה להומור.
השנה רז מתנדבת בפרוייקט "מי מרוויח מהכיבוש?" של קואליציית נשים לשלום ובעמותת ערוס אל בחר (כלת הים).
כמו כן, היא מעבירה סדנאות של עיתון ווידאו עם יעל ומיכאל בבית הספר רמות בבת ים.
בנוסף לפעילות וההתנדבות במסגרת הקומונה, רז פעילה גם ב"פרופיל חדש" ו"אנרכיסטים נגד הגדר".


ג'וואד מעיקי - בן 19 מתרשיחא
ג'וואד הוא בחור בעל מודעות פוליטית גבוהה, גאווה פלסטינית עמוקה ואהבה להיגיינה וניקיון.
השנה ג'וואד מתנדב בארגון "רופאים למען זכויות אדם", שם הוא פעיל במרפאה.
בנוסף להתנדבות, ג'וואד מעביר חונכות אישית בבית ספר מקיף י"ב ביפו וסדנא על קולנוע וצילום וידאו במרכז לקידום נוער בעג'מי .
ג'וואד מצליח לשלב בין הפעילות בקומונה ללימודים אינטנסיביים לקראת הפסיכומטרי.


מיכאל יצחקי - בן 18 מחדרה

מיכאל הוא בחור חדור מוטיבציה לפעולה ומתופף מחונן, שתמיד משאיר זמן לקצת כיף.
השנה מיכאל מתנדב בארגון "רופאים לזכויות אדם".
בנוסף להתנדבות, מיכאל מעביר סדנאות של ציור ווידאו ביחד עם לנה ורז בבית ספר רמות בבת ים.
מיכאל משלב בהצלחה בין הפעילות בקומונה לבין עבודה.


סופי שניר - בת 18 מיפו
סופי היא בחורה נחושה לפעילות למען שינוי חברתי, נותנת תמיד יד לכולם ומצחקקת מכל בדיחה.
השנה סופי מתנדבת בעמותת "ערוס אל בחר" וב"אמנסטי".
בנוסף להתנדבות , סופי מעבירה חונכויות אישיות בבית ספר מקיף י"ב ביפו ובמרכז לקידום נוער בעג'מי .
סופי משלבת בין הפעילות בקומונה להשלמת בגרויות וללימודים ב"מנשר"


לנה רוטנברג - בת 18 מאריאל, במקור מרעננה
לנה היא בחורה בעלת חוש אמנותי, סקרנות גבוהה, רצון ללמוד ופתיחות לדברים חדשים.
השנה לנה מתנדבת ב"מחסום ווטש" וב"ARDC" - ארגון למען פליטים.
בנוסף להתנדבות, לנה מעבירה סדנאות של תיאטרון וציור עם יעל ומיכאל בבית ספר רמות בבת ים.
כמו כן, לנה משמשת כמעצבת הראשית של הקומונה ועיצבה את התמונה הראשית של הבלוג.


איברהים עבד אל דיים - בן 21 משועפאט
איברהים הוא בחור בעל חוש צילום מחודד וחיבור לכולם. איברהים מעשן פסיבית, אקטיבית ורדיואקטיבית.
השנה איברהים מתנדב בעמותת "זוכרות" .
בנוסף להתנדבות, איברהים מעביר חונכויות אישיות בבית ספר מקיף י"ב ביפו וסדנה על קולנוע וצילום וידאו במרכז לקידום נוער בעג'מי.
כמו כן, איברהים עובד על פרויקט לשילוב של מוזיקה פלסטינית בתחנת קול הקמפוס.


יעל רוזנס - בת 18 מרמת גן

יעל היא בעלת חוש הומור מפותח, קולנוענית מחוננת ופמיניסטית גאה.
השנה יעל מתנדבת בעמותת "א.ס.ף" ובארגון "שוברים שתיקה".
בנוסף להתנדבות, יעל מעבירה סדנאות של תיאטרון ועיתון ביחד עם לנה ורז בבית ספר רמות בבת ים ועוזרת לעדכן את האתר של סדאקה-רעות בעברית.
כמו כן, יעל משלבת בין הפעילות בקומונה לבין העברת סדנאות של "קו הזינוק" בבית ספר רוגוזין בתל אביב.


דינה עאזם - בת 18 מטייבה

דינה היא פעילה קומוניסטית, דוברת חמש שפות ועשויה 99% חלב.
השנה דינה מתנדבת בטלוויזיה החברתית.
בנוסף להתנדבות, דינה מעבירה חונכויות אישיות בבית ספר מקיף י"ב ביפו ובמרכז לקידום נוער בעג'מי.
כמו כן, דינה היא הכתבת הקבועה של הקומונה, עורכת הבלוג ואחראית בין השאר לתיעוד הפרוייקטים והקמפיינים של הקומונה.